לילדים בדרך כלל אין סבלנות להצטלם

כל הקטע של הלעמוד, לשבת, ימין ושמאל לא ממש בקטע שלהם.. ושל מי כן, בעצם?

מאוד טרנדי לומר : "צלמי אותם בתנועה, בכייף שלהם"

מה שנכון פלוס.

אבל בסופו של דבר כל אמא רוצה בסוף תמונה משותפת אחת, שבה כולם נראים טוב..(קרי: לא מפהקים/מחטטים באף/ מושכים לאח בשערות/מגרדים את הבטן עם החולצה למעלה.. ועוד..)

 

היוצא מן הכלל זה כשאני לוקחת אותם אחד אחד

אפשר תוך כדי הצילום לנהל שיחה לצחוק לספר סיפור.. זמן איכות על אמת!

אפילו הבכור שלי שיש לו אפס סבלנות לענין נהנה ביותר("אמא, תצלמי אותי רק ככה שכייף לי באמת.. אחרת כל התמונה זה סתם שקר")

אז קחו כמה פריימים  של לגמרי כייף, וחופש

ואל תשכחו לקחת זמן עם כל ילד בנפרד, זה חשוב פי אלף מכל תמונה, וזה התמונה האמיתית שבסופו של דבר תיחקק לשניכם בלב..

 

 

תגובה אחת
  1. אילה

    יעלי,
    את אלופה בכתיבה!
    ובעיקר אלופה ותותחית בצילום!!!@!!
    כל תמונה יותר עוצרת נשימה מהשניה!!
    התנוחות, הפרצופים, האויזרים, כיווני הצילום.., פשוט ה-כ-ללללל
    מושלם מושלם מוששששש
    נ.ב.
    רואים בעיניים של הילדים שהם באמת מאושרים ומרוצים..

השארת תגובה